הידרותרפיה לאחר שבץ מוחי


בריאות >> בריאות ורפואה

אירוע / שבץ מוחי הינו מוות פתאומי של תאי המוח עקב חסימה בזרימת הדם התקנית לתא המוח. תאי המוח באזור הפגוע ניזוקים וגורמים להפרעה בתפקוד האיברים הנשלטים על- ידי אותו אזור במוח.

קיימים שלושה סוגים עיקריים של אירוע מוחי:

1. טרומבוזהThrombosis) ) - זרימת הדם באחד מעורקים המוח נחסמת כתוצאה מקריש דם בדרך העורק.

2. תסחיף (Embolus) - קריש שנוצר בלב או באחד מהעורקים הצווארים המובילים את הדם למוח וגורם לחסימת העורק במוח.

3. שטף דם (Hemorrhage) - קרע בדופן העורק המוחי ודימום היוצר לחץ על רקמות המוח סביב אותו אזור.

האירוע המוחי יכול לגרום לתופעות שונות בחומרתן, החל בהפרעה בתחושה באחת הגפיים ועד לשיתוק או מוות. ההחלמה העיקרית לאחר שבץ מוחי מתרחשת במשך שלושה עד ארבעה שבועות לאחר האירוע המוחי, אך השיפור הספונטאני יכול להופיע בטווח של עד 12 חודשים מהאירוע המוחי. מחקרים רבים מצביעים על כך שהחלמה ספונטאנית לאחר תקופה של שנה מזמן האירוע המוחי נדירה.

ישנם גורמים שונים המשפיעים על הפרוגנוזה להחלמה תפקודית לאחר השיקום בניהם: גיל המטופל, צד הפגיעה - לפגיעות במוח הימני פרוגנוזה טובה פחות לשיקום, מוטיבציית המטופל ומצבו הבריאותי הכללי טרום האירוע ובנוסף ליקויים בתחושה שנגרמו כתוצאה מהאירוע.

השיקום לאחר אירוע מוחי:

אדם לאחר אירוע מוחי יכול ללקות ביכולת המוטורית, השכלית, הנפשית והקוגניטיבית שלו ברמות חומרה שונות. בתקופת שיקום לאחר אירוע מוחי, יש צורך בטיפול מולטידיסציפלינרי שבמהלכו נעזר המטופל ברופאים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, מטפלים בהידרותרפיה ועוד אנשי מקצוע בתחום השיקום כדי לסייע בתהליך ההחלמה והחזרה לחיים.

שיתוק של פלג גוף (Hemiparesis)
אוטם מוחי לאחר אירוע משפיע על המערכת המוטורית של הגוף ועל התנועה, בהתאם למיקום האוטם במוח עלול להיגרם שיתוק של צד אחד של הגוף.

שיתוק כזה גורם לחולשה או איבוד יכולת התנועה ביד ו/או ברגל בצד אחד של הגוף, וכמובן להגביל מאד את יכולת התפקוד.


ישנן גישות שונות בנוגע לתזמון של תחילת הטיפול:

· יש גישות הקוראות לתחילת תהליך השיקום באופן מידי ונותנות חשיבות גבוהה יותר לחזרתו של המטופל כמה שיותר מהר לתפקוד עצמאי ככל האפשר.

· גישות שמרניות יותר יעדיפו את איכות התנועה על מהירות השיקום ולכן ימליצו על מנוחה והתקדמות איטית יותר על מנת לא לגרות את התגובות הבלתי רצוניות עקב הפגיעה המוחית ולהימנע מהעלאת הטונוס בשרירים.

בשני המקרים את תהליך השיקום מומלץ להתחיל כשלושה או ארבעה שבועות לאחר האירוע, משום שבמהלך שבועות אלו מתרחשת תופעה שנקראת דיאסכיזה ובה ניכרת ירידה בתפקוד של אזורים במוח הרחוקים מהאזור הפגוע אך קשורים אליו ברמה התפקודית. לאחר תקופה של שלושה או ארבעה שבועות ישנה התארגנות מחדש, האזורים שלא נפגעו חוזרים לתפקוד ונראה שיפור משמעותי במצבו של המטופל.

התהליך השיקומי כולל ניסיון לעידוד תנועה אקטיבית של הגפה הפגועה, טיפול מנואלי לשמירה על טווח התנועה ביד ו/או ברגל החלשה.

חלק חשוב מהטיפול הוא לתרגל עם המטופל תפקוד שלם - פונקציונאלי – כמו אכילה, שתייה, מעבר מישיבה לעמידה ועוד.

החשיבות של טיפול פונקציונאלי היא מרובה וזאת מפני שהמטופל מתרגל את הגוף בפעולה שלמה ולא בחלקי תנועה בלבד, וכן המוח מושפע בהתאמה מהביצוע של פעולה תפקודית, ומאפשר ליצור קשרים חדשים בין אזורי המוח שנפגעו בתהליך שנקרא פלסטיקה.

ישנם יתרונות ברורים הנובעים מהתכונות של המים המאפשרים תחושה של בטחון ורגיעה:

במים בגלל נטרול של כוח הכבידה יש למטופל בטחון תנועתי רב יותר מאשר ביבשה מפני שלא קיים החשש לנפילה, כתוצאה מכך טווח התנועה גדל.

ישנן פעולות שהמטופל מתקשה לבצע ביבשה ואילו בתוך המים מצליח לבצע באופן אוטונומי, כמו למשל הליכה ללא עזרים. מלבד ההשפעה הפיזיולוגית לא פחות חשובה מכך היא ההשפעה הפסיכולוגית שיש ליתרון זה על המטופל. עובדה זו הופכת את הבריכה למקום בטוח ומוגן, המקום היחיד בו המטופל אינו תלוי בגורם חיצוני.

יתרון נוסף ולא פחות חשוב של המים מעבר למתן תחושת הביטחון והיכולת התנועתית הוא במגע התמידי של המים עם הגוף המהווה גירוי התחושתי המאוד משמעותי במהלך השהייה במים. לפגיעה במערכת הסומאטוסנסורית אצל מטופלים לאחר שבץ מוחי יש קשר ישיר בין הליקוי התחושתי לתפקוד המוטורי.

טיפול ההידרותרפיה במים מתחלק למספר שלבים:

במפגש הראשון מתקיים אבחון בתוך המים של המטופל עם המנהל המקצועי שכולל תשאול והערכה של יכולתו. במפגש זה ייבדק כושר ההסתגלות של המטופל למים ויקבעו גם המטרות לטיפול.

לאחר האבחון ניתן יהיה להתחיל בטיפול עצמו:

· נשימה: הוצאת אויר או עצירת האוויר בתוך המים היא פעולה שעלולה להיות לא פשוטה, חשוב מאוד לבדוק ולעבוד עם המטופל על מיומנות זו. הוצאת אויר עם ההתנגדות של המים היא פעולה חשובה שמשפרת את יכולת הוונטילארית של הריאות ובכן הגדלה של צריכת החמצן.

· מפרוסימאלי לדיסטאלי: תחילה הטיפול יתמקד ביצירת סימטריה מרבית של גזע הגוף לשמירה על יציבה נכונה, תהליך זה יתבצע ע"י תרגילי שיווי משקל במטרה לנסות ולעודד פעולה של שרירי הליבה. לאחר מכן נמשיך את הטיפול בגפיים.

· מפרק הכתף הפגוע ביבשה נאלץ לסחוב את כל משקל הזרוע, במים יש לנו אפשרות לעבוד על שחרור מפרק זה היות ואין משמעות למשקל היד. יש לתת חשיבות מרבית למפרק הכתף ולנסות לעודד בהדרגתיות את התנועה האקטיבית במפרק זה.

· שמירה של טווח תנועה בגפה הפגועה ע"י הארכה ומציאת המנח המאפשר תנועתיות מירבית.

· עידוד התנועה גם בגפה התחתונה ובעיקר בכף הרגל.

חשוב לציין שאת כל התרגילים יש לבצע לפי הקצב והיכולת של המטופל ובאופן הדרגתי, אין לעורר אצל המטופל תגובות לא רצוניות או להתקדם לשלב מורכב יותר לפני שהמטופל מוכן לכך. יש להיות כל הזמן קשובים לתגובות ולמתח השרירים של המטופל.

אין הגבלה בתדירות שבה יכול המטופל להגיע לבריכה, אך חשוב לא להעמיס ולעייף את הגוף בתחילת סדרת הטיפולים.




נכתב על ידי :אורי סלע
אורי סלע, הידרותרפיסט ומדריך ותיק בתחום של לימוד ואימון שחייה לתינוקות ולילדים בעלי צרכים מיוחדים ובעלים של "עולם המים של אורי סלע" מרכז מקצועי ללימודי שחיה ופעילויות מים. אורי הוא בוגר מכון וינגייט למדריכים ומאמנים במגמת שיקום נכים והידרותרפיה וכמו כן בעל תואר ראשון (של המרכז הבינתחומי) במנהל עסקים ושיווק. אורי עבר השתלמויות וקורסים בטיפול ואימון לכל הגילאים בתחומי תזונה, עיסוי, רפואה סינית ושיאצו. אורי מאמין כי אימון גופני נכון תורם מאד לאיזון וחיבור בין גוף ונפש, ומתייחס לטיפול ההידרותרפיה כיעוד לחיים. בדרך זאת, כל מפגש עם שחיינים (קטנים כגדולים) בעולם המים מסתיים עם חיוך. אורי, ספורטאי ושחיין (השתתף בתחרויות ואליפויות שחיה בארץ ובחו"ל), מדריך ומאמן שחייה, התמודדות עם פחדים במים, שחיית פעוטות, מאמן ומטפל בנשים בהריון, מדריך שחייה שיקומית והידרותרפיה (וואצ'ו , ג'הארה וואטרדנס, הי צ', הלוייק), מייסד טכניקות שחייה לטיפול כגון שיטת WEST ונוספות, דייב מאסטר בצלילה, מאמן טריאתלון (שחייה, ריצה ואופניים), מדריך קרב מגע, ומדריך צניחה. אורי, נשוי לתמי, אב לתום ולליבי

כתובת:  טלפון:  דואייל: info@swimming.co.il

הוספת תגובה
* כינוי:
* דוא''ל:
* תגובה:
* קוד אבטחה: