מהי עששת שיניים- מאת דר. פרץ דוידי מישל - רופא שיניים


בריאות >> שינים

מהי עששת שיניים? מחלת העששת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר הפוגעות באדם. המחלה שכיחה בכל הגילאים ופוגעת בשני המינים בצורה שווה. את מחלת העששת ניתן להכליל במשפחת המחלות הזיהומיות, ז”א נגרמות על ידי גורם מזהם חיצוני, במיקרה ספציפי זה- חיידק. בחלל הפה מצויים חיידקים המשתייכים לפלורה הטבעית ועל פי רוב חיים איתנו בסימביוזה או לכל הפחות אינם מזיקים. החיידק הגורם עששת באופן ראשוני משתייך למשפחת הסטרפטוקוקוס וירידנס.

שמו של גורם העששת הראשוני הוא סטרפטוקוקוס מוטנס. לחיידק זה הכושר להידבק למשטח חלק . כושר ההדבקה נובע מהיכולת לייצר פוליסכריד גדול כדוגמת דקסטרן או לבאן המשמש להדבקות. הדקסטרן הוא תוצר של תהליך כימי של הפיכת גלוקוז או סוכרוז לדקסטרן. לאחר הדבקות הדקסטרן למשטח החלק משמש הגלוקוז את החיידק ליצירת אנרגיה ותוצר הפירוק של הגלוקוז בסוף התהליך הוא חומצה לקטית הגורמת לאיכול זגוגית השן וליצירת חור ראשוני המאכלס גם חיידקים אחרים שאינם בעלי כושר הידבקות אך בהחלט עשויים לייצר חומצה המאכלת את זגוגית השן. גם חומציות שלא ממקור בקטרי אלי מאכלת את חומר השן באותו אופן, למשל אכילה יתירה של חמוצים או פרי הדר, או שתייה מוגזמת של קולה או משקאות חומציים אחרים. איכול חומצי ממקור לא בקטריאלי בדרך כלל מאופיין בעששת צוארית, בעוד אשר עששת בחריצים וחרירים נגרמת בעיקר על ידי חיידקים צורכי גלוקוז.הטיפול בעששת הוא קודם מניעתי.

מניעה מוצלחת של עששת הוכיחה עצמה במדינות רבות בעולם כמוצלחת והיקף התחלואה ירד באחוזים רבים. נוהג אני במקרים רבים להסביר למתרפאי את הקשר בין תזונה ועששת על ידי אזכור הדוגמא של העולים מאתיופיה. כאשר התקיים מבצע משה התנדבתי לבדוק את העולים שהתאכסנו במרכז עולים בחדרה. לתדהמתי מצאתי כי לכולם לא היו מוקדי עששת מכל סוג שהוא וגם לא ידעו או הכירו את השימוש במברשת שיניים או במשחות שלא לדבר על פלואוריד ואמצעי מניעה אחרים. הסיפור אינו תם כאן, שנתיים מאוחר יותר בדקתי קבוצות של חיילים במסגרת שירות מילואים ומצאתי כי בקרב החיילים ממוצא אתיופי יש ריבוי עששת ותחלואים אחרים בחלל הפה. אם כן מה השתנה במהלך השנתיים הללו? לעניות דעתי הגורם העיקרי לעליה בתחלואה הדנטלית נובע משינוי התזונה לכיוון מזון מעובד המכיל בדרך כלל כמויות סוכר לא מבוטלות וצריכת ממתקים מוגזמת. העובדה שחלק מהנבדקים סיגלו לעצמם את הנוהג לצחצח שיניים לא הועילה אלא אולי סייעה בהקטנת הפגיעה. כאן המקום לציין כי מידע המועבר כאן אינו מדעי אלא מבוסס על ניסיוני האישי ועל מדגמים אקראיים. הדוגמא לעיל מדגישה את הקשר בין תזונה עשירה בסוכרים לבין עליה במספר מוקדי העששת. המניעה בנושא זה מובנת מאליה ומסתכמת בצמצום משמעותי של צריכת הסוכר או הפסקה מוחלטת של צריכת ממתקים כפוף למידת המעוניינות של הקורא למנוע עששת.

ככלל כל מניעה מתחילה ברצון ומוטיבציה של המתרפא לשתף פעולה ולעשות למען בריאותו. אמצעי מניעה נוסף העומד לרשותנו הוא הפלואוריד. הרקמות הקשות בגופנו מורכבות ממולקולה בסיסית הנקראת הידרוקסי אפטיט. מולקולה זו בנויה מטבעת משושה שבקדקודיה שישה אטומי קלציום ובמרכז הטבעת עומדת מולקולה של הידרוקסיל. בנוכחות פלואוריד נדחקת מולקולת ההידרוקסיל אל מחוץ לטבעת ומומרת באטום פלואוריד לתת פלואורואפטיט העמיד יותר בפני פגיעה חומצית עקב האלקטרואפיניות הגדולה של הפלואור. טיפול זה נעשה במרפאת שיניים על ידי רופא שיניים או שיננית.

הטיפול בעששת לאחר שכבר התפתחה מסתכם בסילוקה ושחזור החלק החסר של השן על מנת להחזירה לתפקוד ולשפר את צורתה האסתטית. צורות השחזור שונות ומגוונות אך ניתן לחלקן לשתי צורות עיקריות: האחת, שחזור ישיר המתבצע בפיו של המתרפא, השני עקיף המתבצע במעבדה על גבי ממודל של שיני המתרפא.השיטה הישירה מתאימה לשחזורים קטנים בהם העומס שיהיה על השחזור לשאת יהיה בנוני או קטן. כאשר החוסר בחומר שן הוא גדול והעומס החזוי הוא גדול רצוי לבצע שחזור מעבדתי. שחזור ישיר הוא סתימת החלל בחומר מרוכב או בשפה עממית סתימה לבנה. שחזור עקיף הוא סתימה יצוקה מחרסינה או מחומר מרוכב דחוס המוקשה עם מילוי קרמי באחוז גבוה. במידה והחוסר הוא גדול מאוד יש לשקול ביצוע כתר החובק את השן מסביב ומורכב משכבה פנימית מתכתית המצופה חרסינה. כתר הוא צורת שחזור עמידה יותר , הוא מחייב הכנה מסוימת של השן ועבודה עם מעבדה.

את צורות השחזור השונות ניתן לרשום על פי הסדר מן השחזור הקל והשמרני אל השחזור המורכב והרדיקלי כדלהלן: סתימה- סתימה יצוקה- כתר חרסינה על שן ויטלית- כתר חרסינה על שן שעברה טיפול שורש. בכל מקרה של שחזור מעבדתי יש לבצע שחזור ביניים זמני על מנת לקבע את השן המטופלת ולמנוע תזוזתה בפרק הזמן בו מבוצעת עבודת המעבדה. אורך חיי השחזורים השונים משתנה בין מתרפא למתרפא ובין מיקום למיקום ולכן כל הערכת זמן היא השערה ממוצעת ולא מדד מדעי מדויק.

הטיפול הנכון הוא תמיד מניעה, שחזור ותיקון נגעים במועד המוקדם ביותר האפשרי והמשך המניעה גם לאחר השיקום. ביקורת תקופתית נכונה אמורה להיערך אחת לחצי שנה זאת על מנת לתפוס את העששת עוד בשלב התחלתי לפני הגעתה לדנטין, שם היא מתפשטת בקצב מהיר יותר. אצל אנשים עם נטייה מוגברת לעששת יש לבצע ביקורת תקופתית כל ארבעה חודשים.

סיכום -מחלת העששת היא מחלה זיהומית הניתנת למניעה. המניעה מסתכמת בתזונה נכונה דלה במזון מעובד ודלה בפחמימות, סילוק מוקדי עששת בעודם בשלב תחילי, שיחזור חוסר בחומר השן בהקדם האפשרי תוך התאמת חומר השחזור לעומסים המופעלים על השן הספציפית. ביקורת רפואית הכוללת צילומי נשך אחת לשנתיים, בדיקה קלינית,ניקוי אבנית והפלרה תקופתית במרווחים שיקבעו על ידי רופא שיניים.

לבריאותך ד”ר פרץ דוידי מישל




נכתב על ידי :נטלי דוד

כתובת:  טלפון:  דואייל: natalied1109@gmail.com

הוספת תגובה
* כינוי:
* דוא''ל:
* תגובה:
* קוד אבטחה: