בקשת חנינה

בקשת חנינה.

בקשת חנינה לא נועדה לעקוף ערכאות משפטיות או תקיפת פסק דין. נשיא המדינה ומחלקת חנינות אינן בודקות אם נפלה טעות בפסק הדין אלא בודקים האם מדובר בשינוי נסיבות לטובה כמו כן בודקים האם הנאשם או האסיר זכאי להמתקת עונשו.

נשיא המדינה אינו מחוייב להעניק חנינה.

נשיא המדינה רשאי להמתיק עונשו של נאשם.

לנשיא המדינה יש סמכות חנינה- סמכות שבשיקול דעת.

אז מי כן רשאי להגיש בקשת חנינה?

הנאשם, בן משפחה, עורך דין ,נשיא המדינה רשאי מיוזמתו להעניק חנינה.

אז מהן העילות המצדיקות פנייה בבקשת חנינה?

1. קציבת מאסר עולם.
2.המתקת עונש פסילה.
3.המתקת עונש מאסר בפועל.
4.ביטול קנס כספי.
5.ביטול קנס שהוטל בגין דו"ח.

הפנייה לבקשת חנינה תוגש הן לנשיא המדינה והן למשרד המשפטים (מחלקת חנינות).

במידה ומדובר בבקשת חנינה על תיק בו הפרקליטות הייתה צד לו, יש אפשרות שהפרקליטות תתן את דעתה לבקשה.

עורך דין לתעבורה אשר ייצג נאשם בו הוטל עליו עונש מאסר או קנס רשאי לפנות לנשיא המדינה בניסיון ומתוך מטרה להקל בעונש.