למשחק בגיל הרך חשיבות רבהותרומה משמעותית להתפתחות הילד. לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כיהוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית (קבלסון, 2005).
כמוכן, המשחק הואצורך אוניברסלי- פנימי של כל תינוק וכל ילד. המשחק מספק הזדמנויות לחוויה וללמידהלתינוק או לילד ולמבוגר המתבונן בו. למשל, המבוגר יכול ללמוד באמצעות המשחק מהםצרכי הילד, מהן יכולותיו, מהם האתגרים שהוא יכול או מעוניין להעמיד לעצמו, מהןהעדפותיו וסגנונו (שמעוני, 2006).
שמעוני (2006) מוסיפה כי שנותהחיים הראשונות של הילד מאופיינות בלמידה והיכרות עם העולם מתוך חוויה חושית.כלומר, הילד קולט את העולם בהדרגה באמצעות חושיו והמסרים המועברים לפעוט נקלטיםבאופן חוויתי על ידי החושים הבסיסיים שלו: ראיה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש. ילדשיזומנו לו הגירויים שמתאימים לו אישית יוכל להפיק מהם את מקסימום החוויה וההעשרה.
מבחינהסנסו-מוטורית, מרגע לידתו ועד יומו האחרון נעזר האדם בשרירי גופו,לצורך ביצוע פעולות רבות. התנסות בסוגי משחק שונים מסייעת בפיתוח יכולות מוטוריותמגוונות, בשיפור הקואורדינציה ובחיזוק השרירים. בין סוגי המשחק המחזקים את תחוםהמוטוריקה הגסה: ריצה, קפיצות, סולמות לטיפוס, נדנדות, מגלשות, משחקי כדור ועוד.
המשחק מאפשר לילד לבוא במגע ישיר עםעולמו וללמוד אותו במגוון של דרכים. המשחק נותן לילד הזדמנות לפתח את השריריםהגסים ואת השרירים העדינים ולשלוט בעזרתם בפעולות גופניות שונות. כשילד קופץ, רץ, מטפס ועוסקבפעילות פיסית אחרת הוא מגלה איך הגוף שלו מתנועע, לומד להרגיש טוב לגבי הגוף שלו,מפתח את השרירים הגדולים ולומד מיומנויות והרגלים של פעילות גופנית (שמעוני,2006). לפיבר נחום (2010), התנועה היא הדרך בה הילדים מכירים את גופם, לומדים אותו ועליו וכךמתפתחים קדימה. ילד שמכיר את גופו ובוטח בעצמו וביכולותיו- יחווה בטחון גם בשארתחומי החיים.
בתחוםהרגשי, המשחקמאפשר לילד לחוות ולהביא לידי ביטוי חיצוני את עולמו הפנימי. הילד יכול לשחזרולחיות מחדש אירועים שונים בחייו כאשר בניגוד למצב במציאות, במשחק הוא המתכנן המבצעוהשולט באירועים ובתוצאותיהם. במשחק הילד יכול לבטא או לפרוק רגשות אסורים, חלקםתוקפניים מאוד, ויצרים מודחקים, חרדות או קונפליקטים פנימיים כמו: מין, תוקפנות,כעס, תסכול ופחד. הדבר שומר על שווי משקל רגשי. במשחק הילד יכול לבטא משאלותכמוסות שאינן ניתנות להגשמה במציאות כמו למשל להיות חזק וכל יכול. וויניקוט טוען,שהמשחק מתרחש במרחב הביניים, כלומר במרחב שבין מציאות לדמיון. הילד מוציא את החפץמהפונקציה הראשונית שלו ויוצר לו שימושים אחרים וזהו המרחב בו מתפתחת היצירתיות(שמעוני, 2006).
בר נחום(2010) מציינת גם כי המשחק תורם גם להתפתחותם החברתית של פעוטות וילדים. המשחק מהווה סדנאהחברתית של הילד ושדה ניסיון חברתי משמעותי בתהליך הסוציאליזציה והאינטראקציההחברתית. דרך המשחק הילד מפנים נורמות חברתיות ומשפר את כישוריו החברתיים (ניהולמו"מ, שכנוע, ניצחון, הפסד, ציות לחוקים, פשרה, גלוי סבלנות, קשירת קשריםחברתיים, החלפת רעיונות, קבלת החלטות, תחרות) תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת.
כעת, נביא דוגמה מוחשיתלהיבטיי המשחק השונים בהם דן המאמר כפי שבאים לידי ביטוי בשימוש במתקנים מתנפחים. ילדים אוהביםמתקנים מתנפחים והמתקנים הללו מהווים עבורם משחק בכמה מישורים. מהבחינה הפיסיתוהמוטורית הם קופצים, מטפסים, רצים, מתגלשים ולמעשה מפעילים את גופם, מפתחיםאת יכולותיהם המוטוריות ומשפרים את כושרם. ובמילים אחרות- הם משתוללים, ומה אהוביותר על ילדים מזה? מהבחינה הרגשית, ילדים אוהבים לדמיין. המתקן המתנפחמזמן הזדמנויות שונות לילדים להפליג על כנפי הדמיון: במתנפח טירה הילדים הופכיםלמלכים, לנסיכים ולאבירים. במתנפח בצורה של בית הם משחקים ב"משפחה"והופכים לאבא, אמא, אח ואחות. במתנפח שהוא מסלול מכשולים הם הופכים למתחריםולאלופים אולימפיים. ומהבחינה החברתית, ילדים מתפתחים מעצם החוויה של כיף,הנאה, צחוק ומשחק עם ילדים אחרים מצד אחד, ומצד שני עליהם להפנים וליישם בעת המשחקנורמות חברתיות לדוגמה, המתנה בסבלנות לתורם.
מקורות:
חשיבות המשחק להתפתחותהילד, מאת: לאה שמעוני, אוגדן "דרור", פרק ב', מאמר 19, תאריך פרסום:ינואר 2006.
חשיבות המגע והתנועהלהתפתחות הילד, מאת: מירה בר נחום, פורסם באתר "מאמרים"- רשת הפצתמאמרים מקצועיים לשימוש חופשי, תאריך פרסום: מרץ 2010.
שיחקו אותה-על חשיבותהמשחק, מאת: אסתר קבלסון, פורסם באתר doctors.co.il,תאריך פרסום:ספטמבר 2005.
מוגש בחסות: הופלך-מתנפחים מצחוק.