מלחמת לבנון השניה


חברה ומדינה >> אקטואליה

בשאלה זו נתייחס לתהליך קבלת ההחלטה של גל הירש מפקד אוגדה 91 כאשר החליט לשלוח טנק לעומק לבנון לחפש אחר החיילים החטופים, החלטה זו הייתה נמהרת, קריטית וגורלית ותוצאותיה הכואבות הובילו לתפניות משמעותיות. אנו ננתח החלטה זו על פי המודל ההתנהגותי המניח כי במקרים רבים הסיטואציה מכתיבה את התנהגות האדם, מכאן שהמודל עצמו נגזר מהסיטואציה. סיטואציות שונות מניבות התנהגויות שונות ועל כן ננהג במקרים מסוימים על פי מודלים התנהגותיים ספציפיים. במקרה שלפנינו, המודל המתאים ביותר הוא מודל הנחת הדעת: כאשר מעלים חלופה חדשה אחת בלבד מול המצב הנוכחי עד שהחלופה מתקבלת. המטרה היא לא מקסימיזציה אלא מקובל ומספיק, מצפים לשיפור לעומת המצב הקיים, לפתרון מספק של הבעיה. היתרון הוא שהמודל מינימליסטי, בודק רק חלופה אחת. החיסרון הוא שהתהליך עלול להיות קצר מידי וכך נפסיד את החלופות האחרות.
באותו יום גורלי ה 12 ביולי לאחר חטיפת החיילים קיבל גל הירש דיווח מקצין הגששים האוגדתי נימר אשר הגיע למקום האירוע, שמדובר כמעט בוודאות בחטיפה. אלוף פיקוד הצפון דאז אודי אדם ביקש ממנו "תבדוק אפשרות לעשות מרדף אבל אל תרוץ לתוך לבנון" אין ביטוח רכב לרכבים אמר בצחוק. בדבריו הייתה הכוונה לבדוק מספר כיוונים ולא להתביית על אפשרות אחת ויחידה שהיא הכניסה ללבנון, שכן בהחלטה גורלית שכזו טמון משקל רב. אך הירש חשב לגמרי אחרת למרות שלא היה לו מושג מודיעיני של ממש היכן נמצאים החוטפים ולא היו לו כוחות הוא היה נחוש ובטוח כי אצלו באוגדה לא יילקח חייל לתוך לבנון מבלי שהוא יעשה משהו בנידון. וזאת מתוך מאורעות ולקחים שהפיק מחטיפת גלעד שליט שבועיים קודם לכן (אוגדת עזה לא ביצעה מרדף אל תוך הרצועה בניסיון לעצור ולהקדים את חוטפיו). הירש היה בעל רציונאליות מוגבלת שכן הושפע רבות מכך שבאוגדת עזה לא ערכו מרדף אחר החוטפים ולכן גמר בליבו שאצלו באוגדה דבר דומה לאחרון לא יתרחש. ההחלטה הפזיזה שלקח הייתה חלופה אחת בלבד למול המצב הנוכחי. שבעצם ביצועה לדעתו היה בכוחה להביא לפתרון מספק של הבעיה. מהסתכלות במפה הגיע הירש למסקנה שהדרך היחידה לעצר את החוטפים היא באזור הכפר עיתא א–שעב צפונית מזרחית לזרעית. הוא מיהר לשלוח טנק שיחצה את גדר המערכת ייכנס לשטח לבנון ויעלה על מוצב חיזבאללה הנטוש כמה מאות מטרים צפונה מהגדר, במקום שכונה "כיפת הדגל". משם חשב הירש יוכל הטנק לשלוט על הדרך לעיתא א- שעב ולסייע למאמץ לעצור את החוטפים. מחשש למטען הטנק נע במסלול עוקף והגיע למוצב חיזבאללה מאחור. לפי מודל הנחת הדעת הכלל שבעזרתו ניתן לקבוע אם ראוי לנקוט בקו פעולה חדש מונה מספר קטן של דרישות שיש לעמוד בהן ואף לעיתים רק דרישה אחת. בחינה בסדר עוקב של כל חלופה המובאת לתשומת ליבו של מקבל ההחלטה, כאשר זו המניחה את הדעת גורמת להפסקת החיפושים, שליחויות. מאחר ולא נעשה כאן מאמץ לבחון את כל קווי הפעולה האפשריים, מספר החלופות קטן. הירש בחן את המצב הנוכחי והעלה אך ורק חלופה אחת- הוא הגיע למסקנה שאין ברירה והדרך היחידה לעצור את החוטפים היא לשלוח טנק לשטח לבנון. בעיניו היה זה פתרון אופטימאלי. הירש חשב ופעל במונחים של כללי אצבע ,כאשר לא העלה חלופות אחרות חוץ מהאפשרות להיכנס בטנק ללבנון ולכן גם הוא לא השאיר מקום להתלבטויות בין החלופות. במקרה זה צו מוסרי יכול להפוך לכלל אצבע, וגל הירש פעל לפי צו מוסרי בו לא מפקירים חיילים בשטח האויב –במקביל החלו הובלות כוחות מכיוון ישראל. למעשה כל אלו הביאו אותו להחלטתו הפזיזה והלא מחושבת בה הוא נוקט בדרך של הנחת הדעת במקום מיצוי של מירב התועלות, כלומר הוא הניח כי ההחלטה שקיבל היא הטובה ביותר והיא עונה על דרישות מינימאליות ומספקות. גל הירש היה סמוך ובטוח בעצמו עד שאף לא התייעץ עם בכירים ממנו, יודעי דבר אלא הסתמך על מידע שטחי ומועט מאוד אשר לא דרש מאמץ חשיבתי מוגבר. אי לכך החלטתו הצטיירה כפזיזה ואינטואיטיבית.
ברגע שעלה הטנק על הרמפה של מוצב החיזבאללה הופעל מתחתיו מטען ענקי שפוצץ אותו לרסיסים. צריח הטנק הועף מאה ושלושים מטר ממקום הפיצוץ, והוצא רק בסיום המלחמה ארבעת הלוחמים שהיו בפנים נהרגו מיד ולוחם נוסף נהרג במהלך מאמצי חילוץ הטנק.
טעויות חמורות בהערכה או הנחות שגויות עשויות להביא בכל זאת לכישלון מה שקרה במקרה הנ"ל גל הירש לא העריך מספיק והניח חלופות אחרות, הוא לא חשב קדימה ועל ההשלכות הנובעות מהחלטה זו. הוא הגיע להחלטה זו מתוך תהליך קבלת החלטה מינימליסטי בו הוא בדק אך ורק חלופה אחת בהסתמכו על מידע שטחי מתוך המפה ועל אינטואיציות נאיביות המסתמכות על ניסיון חיים וידע קודם ,מה שיש באמתחתו אבל לא מספיק. מתוך כל אלו הוא הגיע להחלטה שבעיניו היא האופטימאלית ביותר והיא זו שתצליח להביא את התוצאות הטובות.
מחמת מגבלות אישיות ואילוצים חיצוניים עלול מקבל ההחלטות להיקלע לטעויות כה חמורות בשיקול דעת עד שהוא נתפס לפתרון של תת-אופטימיזציה מה שקרה באותו יום בו גל הירש לקח את המושכות לידיים ושלח את הטנק לתוך לבנון. באותו יום תוצאות הקרב היו קשות שמונה הרוגים שני חטופים וטנק מנותץ למצב זה היו השלכות אנושיות בלתי נמנעות שהביאו לגלגולה והתחלתה של מלחמת לבנון השנייה.
לסיכום: ההחלטה הגורלית שגל הירש לקח על עצמו ורק על סמך שיקול דעתו הייתה לחלוטין לא אופטימאלית, התבונה בעשייתה הייתה מפוקפקת והתועלת הייתה אפסית. מאירוע נקודתי שקרה -בהובלות שהביאו לחטיפת החיילים למהלך לא מחושב של גל הירש אשר הוביל בסופו של דבר ליציאה למלחמה.




נכתב על ידי :פאונדרס דוד

כתובת:  טלפון:  דואייל: amnon@promoters.co.il

הוספת תגובה
* כינוי:
* דוא''ל:
* תגובה:
* קוד אבטחה: